אז אני עומדת להשתחרר והעולם לרגלי… תכלס לא לרגליי אבל נעים לחשוב ככה. אני מתבלטת מה לעשות, החברות שלי מתלבטות מה לעשות – הלוואי והיה מקום כזה שאתה מגיע ויכולים להגיד לך – אתה לך לפה ותעשה ככה וככה ואת תלמדי ככה ואתה תתחיל לעבוד פה.

אבל יש לנו מקום לטעויות. גם אם נחליט על תואר ראשון בפסיכולוגיה או נלך לעבוד במסעדה איטלקית כמלצרית – ההחלטות שלנו הן לא גורליות ואפשר עוד לעשות שינויים. כמובן שעדיף למצוא בסיבוב הראשון

את הדבר שהכי רצית והכי מתאים לך – אבל לא תמיד זה קורה.

 

וזה בעיקר מה שרציתי להגיד – בגיל 20 יש זמן לסיבוב שני ושלישי. לא כל החלטה של היום תהיה גורלית ברמה של עשרות שנים. יש מקום לתיקונים – אז קחו את החיים בקלות.