לא מעט צעירים וצעירות, מסיימים את לימודיהם בתיכון ובמקום להתגייס מיד לצבא, מבקשים לעשות שנת שירות. כלומר, הם יוצאים לשנה אחת בה הם מתנדבים בקהילה, ורק בסיום אותה שנה הם מתגייסים לצבא. להבדיל משירות לאומי, שנת שירות לא באה במקום שירות בצבא, אלא היא נוספת עליה, כך מתגייסים מאוחר יותר ומשתחררים מאוחר יותר.

לא במקרה צעירים וצעירות רבים בוחרים לצאת לשנת שירות. אומנם זה דוחה את השירות הצבאי בשנה וכפי שניתן להבין, מעצם זה שמדובר בהתנדבות בקהילה הרי שלא מקבלים על זה שכר, אך התגמול הוא הרבה מעבר לכך. כל מי שיוצא לשנת שירות, לומד להכיר ישראל אחרת, שונה מזו שהוא בוודאי פגש מדי יום בבית הספר או במקומות אחרים, שלא נדבר על זה שבמסגרת אותה שנה, רוכשים לא מעט כלים שיכולים לעזור בהמשך הדרך, ובוודאי גם פוגשים ומכירים אנשים מעולמות מגוונים.

האם זה שווה את זה?

מי שרוח ההתנדבות שורה בו, ומגיל צעיר הוא פעיל חברתי בצורות שונות, ימצא בכך לא מעט עניין. בין אם הוא בוחר להתנדב בכפרי נוער, בתי ספר שדה, בתנועות נוער, ביישובים במצוקה או בסוכנות היהודית. זה אומנם מחייב ואומנם דורש שינוי תוכניות לגבי המשך החיים באזרחות אחרי הצבא, אך אין ספק שמדובר בחוויה ייחודית, חד פעמית, אשר כמוה קשה להאמין שאפשר למצוא במקום או בזמן אחר.

חשוב להבהיר, לא כל אחד יכול להתקבל לשנת שירות. הצבא בורר היטב למי להעניק את האפשרות ולמי לא. מדי שנה, יוצאים לשנת שירות מספר מוגבל של בני נוער, על פי הצורך והדרישה. השירות מתבצע בכל רחבי הארץ. כאמור בסוף שנת השירות, מתגייסים לצבא בהליך רגיל.