כשאין לי מצב רוח

אז אני מסתגרת בחדר
שמה לי ביוטיוב אביב גפן או גיא ויהל
שוכבת במיטה
לפעמים קצת בוכה
לפעמים סתם עוצמת עיניים
עד שאני נרגעת..

0 comments on אמא שלי חושבת שאין לי ביטחון עצמי

אמא שלי חושבת שאין לי ביטחון עצמי

אמא שלי חושבת שאין לי ביטחון עצמי ומילא אם היא הייתה שומרת את המחשבות לעצמה אבל היא לא, היא כל הזמן מנג'סת לי על זה שאני צריכה טיפול שיעזור לי לדימוי העצמי, משהו כמו פסיכולוג או מאמן אישי.

היא חושבת ששיחות והכוונה יעזרו לי בצבא ובחיים הבוגרים. האמת שעד לא מזמן לא ממש היה לי כוח לשמוע אותה, לא חשבתי שיש לי בעיות יוצאות דופן. אומנם קצת קשה לי עם בנים ואני נוטה להסמיק מהר, אבל זה לא נראה לי משהו שצריך טיפול. בתקופה האחרונה, התחלתי לחשוב שאולי היא צודקת ואולי טיפול יכול לעזור לי, לא פסיכולוג אבל אימון אישי.

יש לי איזו חברה שגם הלכה לאימון אישי והיא אומרת שזה ממש עזר לה. אז החלטתי שאני אנסה. בכל זאת, אני לא רוצה להגיע לצבא ולבכות בכל פעם שהמפקדת צועקת עלי, או להסמיק בכל פעם שמישהו אומר לי משהו, זה קצת מרגיש כמו ילדה קטנה ואם אפשר לעשות משהו בכדי לעבוד על זה, אז כדאי שאעשה.
בכל אופן, התחלתי עכשיו לברר לגבי אימון אישי ומקווה שזה באמת יעזור לי..

0 comments on הפרידה מהחצ'קונים

הפרידה מהחצ'קונים

לצערי אני נמנית על בני הנוער שלא התמזל מזלם והחצ'קונים מצאו גם בעור הפנים שלי מקום נוח ונעים להתפתח ולהקשות עלי את שנות ההתבגרות. כך יצא שמסביבות גיל 14 אני נאבקת עם החצ'קונים ולמרות שהמצב שלי לא היה כל כך גרוע והיה ניתן למצוא גם חלקי עור נקיים בפנים, עדיין הפצעונים הנוראים האלו הפריעו לי ופגעו קשות בדימוי העצמי שלי.

11

אז ניסיתי את כל התכשירים הביתיים הקיימים, הלכתי אל קוסמטיקאית רפואית ואפילו מרחתי על הפנים שלי תפוח ודבש ועוד מגוון רחב של מאכלים כחלק מתרופות הסבתא שאמורות להעלים את החצ'קונים. חלק מהטיפולים לא עזרו כלל, חלק עזרו באופן חלקי וחלק אף העלימו את החצ'קונים לתקופת זמן קצרה אבל לצערי לאחר מכן הם שוב חזרו בהמוניהם.

לקראת גיל 17 המצב התחיל קצת להתייצב רוב החצ'קונים עברו  והייתי סובלת מהן רק לקראת המחזור החודשים. פעם בתקופה היה חוזר איזה חצ'קון בלי קשר לכלום, בכדי להזכיר לי שהוא והחבר'ה שלו לא עזבו סופית, אבל המצב היה הרבה יותר טוב.
היום לקראת גיל 18 הפנים שלי חלקות להפליא ואני בעצם כותבת את הפוסט הזה, בכדי להרגיע את אלו שעדיין סובלים מחצ'קונים ולנחם אותם שיום אחד, החצ'קונים יעברו. אז נכון שאני ממליצה ללכת לרופאי עור ולקוסמטיקאיות רפואיות ולעשות כדבריהם, אבל הכי חשוב זה לא להילחץ

0 comments on כשהחלטתי להסיר משקפיים

כשהחלטתי להסיר משקפיים

11

אני מרכיבה משקפיים מגיל 11, זה גנטי אצלנו לכל המשפחה שלי יש משקפיים וכולם מרכיבים אותם מילדות, אחי איתמר נדרש להרכיב משקפיים כבר בגיל 5. בקיצור, משפחה עם לוק של חננות. לאף אחד מהמשפחה שלי לא מפריע שהוא מרכיב משקפיים, חוץ ממני. מעבר לזה שאני לא מתה על איך שזה נראה עלי, זה גם תלות בלתי נסבלת, לכל מקום שאני הולכת צריכה לקחת את המשקפיים. בכל אופן משהתחלתי להרכיב משקפיים ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאני איכשהו יסיר אותן, גם אם זה אומר שלא אצליח לראות כלום.

העניין הוא שזה שקיבלתי את ההחלטה, זה לא אומר שבאמת הסרתי משקפיים. מכיוון שאין המלצה להסיר משקפיים בגילאים צעירים אלא רק אחרי שהמספר יתייצב. ואצלנו המספר כל הזמן משתנה, אז ההורים שלי אוסרים עלי אפילו "לפזול" לכיוון של ניתוח להסרת משקפיים.

בעוד כמה חודשים אהיה בת שמונה עשרה וגם מצאתי עבודה כמלצרית בקפטריה של הבריכה, ככה שעוד כמה חודשים גם יהיה לי את הכסף וגם את העצמאות להחליט לעשות מה שאני רוצה. ואני יודעת בוודאות שאני רוצה לבצע הסרת משקפיים בלייזר לפני הצבא. עכשיו רק נשאר לי לקוות שזה יקרה כמו שמתכננת..

0 comments on איך בחרתי מגמה בתיכון?

איך בחרתי מגמה בתיכון?

אחות של חברה שלי, מסיימת חטיבת ביניים ומתלבטת מה ללמוד, היא חפרה לחברה שלי וגם לכל החברות שלה בנושא – היא משום מה חושבת שזה באמת ישפיע לה על העתיד, אז חשוב לה לעשות את הבחירה הנכונה. אני לומדת במגמת קולנוע ומכיוון שמדובר בילדה מאוד פרקטית, אפילו לא טרחתי לעזור לה לבחור מגמה, כי אני דיי בטוחה שבסופו של דבר היא תבחר במגמת מחשבים או אלקטרוניקה ובטח לא בקולנוע כמוני.

Filming In Progress
אני בחרתי מגמה, על פי מה שנראה לי הכי כיף ומכיוון שבתור ילדה, נורא אהבתי טלוויזיה וגם סרטים, מגמת קולנוע נראתה לי כמו כיף אחד גדול ונלחמתי בכדי לקחת בה חלק – היה מספר מקומות מוגבל לעומת הביקוש.

תשמעו, לימודי קולנוע זה אומנם ממש לא פיקניק כמו שחשבתי כי יש גם המון מקצועיות עיוניים כמו תולדות הקולנוע וחוץ מזה אנחנו גם לא פטורים משאר מקצועות החובה המעצבנים. אבל, זה הרע במיעוטו שתי חברות טובות שלי לומדות במגמת ביולוגיה ולעומת מה שאין לומדות – שאת הרוב אני בכלל לא מבינה, אני ממש מרוצה.

כל אחד צריך לעשות בסופו של דבר מה שטוב לו, לכן, זה לא שאני ממליצה ללמוד דווקא קולנוע, אבל מאוד חשוב שתלכו עם מה שמרגיש לכם נכון ואם יש צורך גם תלחמו על זה..

0 comments on החלטנו לעשות כושר

החלטנו לעשות כושר

תשמעו, עוד שנה צבא והפחד הזה שנשמין שם כבר התחיל לחלחל אצלי ואצל החברות שלי, אז החלטנו להתחיל לעשות כושר ולנסות לחטב קצת את הגוף ואם אפשר להוריד טיפה במשקל. אם נגיע לצבא כוסיות על אולי יהיה מקום לשניים שלושה קילוגרמים נוספים ואז שד ההשמנה של הצבא לא יהיה נורא.

הורד (17)

נרשמנו למכון כושר ליד הבית והתחלנו ללכת לשיעור ספינינג וגם סתם לעשות מכשירים. בהתחלה, ממש התלהבנו, היינו מגיעות שלוש פעמים בשבוע ולפעמים אפילו ארבע, אחרי חודשיים עברנו לפעמיים בשבוע ואחרי ארבעה חודשים היינו מכריחות אחת את השנייה להגיע פעם בשבוע וגם זה לא תמיד היה יוצא.

images (26)

האמת, לא ממש ראיתי שינוי גופני לא אצלי ולא אצל החברות שלי. המזל הוא שאף אחת מאתנו לא באמת שמנה, אז מה שנשאר לקוות עכשיו שלמרות שכנראה לא נגיע כוסיות על לצבא כמו שחלמנו, נצליח להתגבר על הפיתויים השוקלדיים ועל הפיצות שהחברות שכבה מעלינו מספרות לנו בשקם בצבא ושהקילוגרמים האלו יפסחו מעלנו ונסיים את הצבא בדיוק כפי שהתחלנו אותו.

ומכון הכושר? במקסימום נרשם שוב אחרי הצבא ואולי אז באמת נצליח להתמיד.

0 comments on מוקי 2

מוקי 2

11כשהייתי בת 6, ההורים שלנו הביאו לנו את מוקי כלב לברדור בן 3, הוא אומנם כבר לא היה גור קטן וחמוד כמו שאני ואחי הגדול יוני תמיד רצינו, אבל לאט לאט התרגלנו לכלבלב השמנמן והשובב ולמדנו לאהוב אותו.
מוקי לא היה מאולף ולכן להוציא אותו לטייל זה היה סיוט, לי ההורים לא הרשו להוציא אותו לטיול לבד וכשהייתי מתלווה לאחי שהיה כבר בן 9, היינו אוחזים חזק ברצועה ומוקי היה גורר אותנו ברחבי הרחוב, כאילו הוא הוציא אותנו לטיול ולא אנחנו אותו.
מוקי לא שרד אצלנו הרבה זמן, כי בשלב מסוים לא היו הרבה מתנדבים להוציא אותו החוצה ואחרי חצי שנה אבא שלי מצא משפחה עם גינה גדולה שלקחה את מוקי וסיפקה לו את כל צרכיו. אני ואח שלי לא הפסקנו לבכות כשזה קרה והיינו נזכרים במוקי השובב בכל רגע אפשרי.

כשהייתי בת 9 נולד לי אח נוסף – איתמר וכשהוא הגיע לגיל 6, גם הוא התחיל לנדנד להורים על זה שהוא רוצה כלב.
ההורים שלי השתכנעו לבסוף להפצרותיו וככה קיבלנו את מוקי 2, טעויות לעולם חוזרות, אז נכון שגם מוקי 2 הוא לברדור, אבל הפעם ההורים שלי החליטו להשקיע באילוף כלבים, ככה שמוקי 2 אתנו כבר כמעט 3 שנים וכשאחי הקטן איתמר מתלווה אלי לטיולים עם הכלב אני נותנת לו להחזיק את הרצועה, כי את מוקי 2 אנחנו מוציאים לטיול לא הוא אותנו.