0 comments on כשהחלטתי להסיר משקפיים

כשהחלטתי להסיר משקפיים

11

אני מרכיבה משקפיים מגיל 11, זה גנטי אצלנו לכל המשפחה שלי יש משקפיים וכולם מרכיבים אותם מילדות, אחי איתמר נדרש להרכיב משקפיים כבר בגיל 5. בקיצור, משפחה עם לוק של חננות. לאף אחד מהמשפחה שלי לא מפריע שהוא מרכיב משקפיים, חוץ ממני. מעבר לזה שאני לא מתה על איך שזה נראה עלי, זה גם תלות בלתי נסבלת, לכל מקום שאני הולכת צריכה לקחת את המשקפיים. בכל אופן משהתחלתי להרכיב משקפיים ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאני איכשהו יסיר אותן, גם אם זה אומר שלא אצליח לראות כלום.

העניין הוא שזה שקיבלתי את ההחלטה, זה לא אומר שבאמת הסרתי משקפיים. מכיוון שאין המלצה להסיר משקפיים בגילאים צעירים אלא רק אחרי שהמספר יתייצב. ואצלנו המספר כל הזמן משתנה, אז ההורים שלי אוסרים עלי אפילו "לפזול" לכיוון של ניתוח להסרת משקפיים.

בעוד כמה חודשים אהיה בת שמונה עשרה וגם מצאתי עבודה כמלצרית בקפטריה של הבריכה, ככה שעוד כמה חודשים גם יהיה לי את הכסף וגם את העצמאות להחליט לעשות מה שאני רוצה. ואני יודעת בוודאות שאני רוצה לבצע הסרת משקפיים בלייזר לפני הצבא. עכשיו רק נשאר לי לקוות שזה יקרה כמו שמתכננת..